קצת עלי ועל סגנון הצילום שלי
אני גלית סברו, בעלת סטודיו ביתי לצילום במודיעין כבר כ 5 שנים.
את הסטודיו הראשון שלי הקמתי באנגליה, כאשר גרנו שם במסגרת רילוקיישן.
אחרי הצבא, למדתי גרפיקה ממוחשבת וכבר אז הבנתי שאני מאוד מתחברת לתחום הצילום ועיבוד התמונות.
לימודי הגרפיקה תרמו לי רבות ותורמים לי גם היום בעבודה.
באופן כללי אני מתחברת לתמונות טבעיות ונקיות.
אני לא מרזה לקוחות, לא משנה צבע שיער/עיניים ולא מלטשת תינוקות כמו בובות.
חשוב לי לשמור על ייחודית ואני עושה זאת ע"י יצירת אביזרים מיוחדים (נדנדות שונות, כדור פורח, ירח, כרכרה, מטוס ועוד)
אותם אני מזמינה על פי הטעם האישי שלי ולכן לא ניתן למצוא אותם בחנויות. יחד עם זאת הקו הנקי נשמר.
חשובה לי מאד האווירה האישית והאינטימית ולכן המרווח בין לקוח ללקוח הוא משהו שאני מאד שמה דגש עליו (אפילו בימים לחוצים ביותר).
האני מאמין שלי
בוק בת מצווה
כבר בשיחת הטלפון הראשונה, לפני שאני מתחילה לפרט מה החבילה כוללת, במה זה כרוך ומה העלות חשוב לי להדגיש שני דברים מאד בסיסיים ועקרוניים אצלי.
ילדות בת מצווה הן ילדות נקודה. הן לא נערות בנות 16-17, הן עדיין ילדות ולכן אני רוצה לצלם אותן בצורה שיראו עדיין ילדות. זה לא אומר שאי אפשר לשלב איפור ותסרוקת, זה לא אומר שאי אפשר להוציא אותן סופר יפות אבל מודה ומתוודה שאני לא מתחברת לכל העניין של צילומי ילדות על אופנוע, או שרבוטי שפתיים או ליקוק סוכריה בצורה חושנית וכו'.
לא רואה טעם להוציא אותן פרובוקטיביות ומיניות, מה רע בלצלם ילדה שתראה עדיין ילדה?!
העיקרון השני הוא שאני נגד עיבודי פוטושופ ברמה של להצר את הילדה. אני כן מעבדת את התמונות - זה אומר מסדרת את התמונה מבחינת תאורה/צבע/מיקום. אני כן מוכנה להוריד פצעון מעצבן או לכלוך שנדבק אבל אני לא מרזה אנשים ועל אחת כמה וכמה ילדות.
אנחנו כל הזמן מדברים ומתלוננים על התרבות שלנו, על תכני הטלוויזיה, על הפרסומות אבל איזה מסר אנחנו מעבירים אם אנחנו מצד אחד מתלוננים ומצד שני דורשים כל מיני "שיפוצים" לילדים שלנו?!
אני מאמינה שהצילומים צריכים להיות באווירה כיפית, משוחררת (ילדותית אם צריך) ועם אווירה אישית (ולא תעשייתית).
